אני תלמידה באולפנת צביה בהרצליה בשנת תשע"ג ואני עושה עבודת חקר בהיסטוריה בנושא השואה בצרפת על השאלה "מדוע היהודים היו מופתעים מ"מצוד ולודרום ד'היב" שאירע ב16-17 ליולי בשנת 1942 ולא ברחו?".
קוראים לי אביטל, נולדתי בדצמבר 1994, יש לי אחות אחת בת 11 ושני אחים בני 16 ו-8. נולדתי בישראל וגרתי בישראל כל חיי. אחי הגדול נולד בטורונטו שבקנדה ועלה לישראל עם הורי כשהוא היה בן 11 חודשים, הם עלו בנובמבר 1993. שאר אחיי נולדו בישראל.
אימי, הדסה, נולדה במרץ 1968 בלונדון שבאנגליה, יש לה שלושה אחיות מביניהם היא הבכורה, אחותה נולדה שם גם בשנת 1969 . בגיל שנה וחצי עברה לגור במיאמי שבארצות הברית שם אחותה השניה נולדה, ואחר כך בגיל 6 עברה לגור בטורונטו שם אחותה השלישית נולדה. היא למדה בתיכון "צ'אט", אחר כך באה לסמינר לשנה בישראל, ולאחר מכן למדה ב"אוניברסיטת טורונטו". בגיל 21 היא התחתנה. בגיל 23 סיימה תואר למדעים בריפוי בעיסוק. אחר כך היא התחילה לעבוד כמרפאה בעיסוק בבית חולים "ווסט פאר הוספיטל" ואז כשעלתה לישראל בגיל 26 עבדה בבית חולים "בית רבקה". לאחר כמה שנים עברה לעבוד בבית חולים "רעות" שבתל אביב.
אחות של אמי, דודה שלי, אלישבע, נולדה בשנת 1969 בלונדון. היא למדה בתיכון "צאט והמשיכה לאוניברסיטת "מקמסטר" בהמילטן, ושם סיימה תואר שני בסיעוד. בגיל 22 היא התחתנה. והתחילה לעבוד ב"מאוונט סיני הוספיטל". במרץ 1997 נולדו לה תאומים,שהם בני דודים שלי.
האחות השניה של אמא שלי, שושנה, נולדה בשנת 1970 במיאמי. היא למדה בתיכון "צ'אט" והמשיכה לאוניברסיטת "ברנרד" בניו יורק שם סיימה תואר שני בחינוך. בגיל 22 היא התחתנה. היא התחילה לעבוד בבית ספר בבוסטון. במרץ 1996 נולד לה בן, ובשנת 1998 נולדו לה תאומות ולאחר מכן בשנת 2001 נולדה לה עוד בת.
האחות שלישית והצעירה במשפחתה של אמי, זהבה, נולדה בשנת 1973 בטורונטו. היא למדה בתיכון "צ'אט" ומשיכה לאוניברסיטת "ברנרד" בניו יורק שם סיימה תואר ראשון באנגלית/ספרות. בגיל 26 היא התחתנה. היא התחילה לעבוד במו"ל של ילדים "סקולסטק". בשנת 2004 נולדה לה בת ולאחר שנתיים נולדה לה עוד בת ולאחר עוד שנתיים נולדה לה בת שלישית.
אבא של אמי, סבי, גדליה יוסף, נולד בשנת 1942 בלונדון, להורים דינה ואברהם, יש לו אח אחד קטן ממנו בשלוש שנים. הוא גדל בלונדון שבאנגליה ונולד בזמן מלחמת העולם השניה, כשהיה בן שלוש הפציצו הגרמנים את אנגליה אז לקחו את הילדים מביניהם סבי ושמו אותם ברכבת תחתית כדי להגן עליהםו כך הוא ניצל, הוא ומשפחתו ניצלו אבל לא כל המשפחה המורחבת. ולמד בתיכון "קילוברן גרמר סקול" ולאחר מכן המשיך ואניברסיטה "לונדון". הוא סיים תואר ברפואה. והתחתן בגיל 25.
אמא של אמי, סבתי, בעיילה חיה, נולדה בשנת 1947 בלונדון להורים אנשל אשר ומרים איטל. יש לה שני אחים מביניהם היא האמצעית. היא גדלה בלונדון ולמדה בתיכון "חשמונאים" לאחר מכן למדה באוניברסיטה "טורונטו" שם סיימה תואר שני בספרות/אנגלית. היא התחתנה בגיל 19.
אביו של סבי מצד אמא, סבא רבה שלי, אברהם זלמן, נולד בשנת 1898 בצ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה וסלובקיה). היו לו עשרה אחים ואחיות מביניהם הוא היה הבכור. הוא למד בישיבת "פרסבורג", בתחילת פלישתם של הנאצים לפולין ברח עם אישתו לאיטליה ולאחר מכן לצרפת ולאחר שכבשו גם את צרפת הם עברו ללונדון שבאנגליה. באנגליה היה גם את מלחמת העולם השניה ך לא היה את השואה ובאנגליה כמו מדינות אחרות במלחמת העולם השניה גרשו משם אנשים שלא היה בהם "שימוש" ולא ערו למדינה, סבא רבה שלי לא רצה שהוא ואישתו יגורשו, לכן הצטרף לצבא אפילו שלא שירת בצבא אף פעם ולמד את "סוד" הכנת הבטריות. הבטריות היו פריט חשוה ולכן לצורך הייצור הוציאו אותו מהצבא והחזירו אותו בחזרה לאישתו שבלונדון. הוא התחתן בגיל 29. הוא נפטר בגיל 92 .
אימו של סבי מצד אמא, סבתא רבה שלי, דינה, עליה אני עושה את עבודתי, השם הלועזי של הוא קרוליינה והיא נולדה בשנת 1908 בצ'כוסלובקיה, בגלל השואה היא ברחה ללונדון, בדרך ללונדון היא עברה באיטליה שם שהתה קצת זמן ולאחר מכן עברה לצרפת. היו לה שלושה אחים מביניהם היא השלישית. בתקופה שבה סבי נולד היה קשה לגדל ילדים, ולה היה אפילו יותר קשה מכיוון שבעלה בקושי היה בבית, אך למרות הקושי סבי גדל בצורה טובה. הוריה ואחיה נהרגו במחנה ההשמדה אושוויץ, אחיה השני "נעלם" ואנו משערים כי נלקח למחשנה השמדה ונהרג שם באכזריות, והאח השלישי ניצל ווהצטרף לסבא וסבתא רבה שלי, בשנת 1943 כשחשבו שנגמרה המלחמה כי היתה קצת רגיעה חזר האח לארופה למשך שלוש שנים ולאחר מכן חזר לאנגליה להקים משפחה. היא התחתנה בגיל 19. ונפטרה בגיל 92.
אביו של סבתי מצד אמא, סבא רבה שלי, אנשל אשר הכהן, נולד בשנת 1904 בפולין. הוא היה בן 35 בשואה, היו לו 2 אחיות ו4 אחים הוא עבד בהנהלת חשבונות בפולין והוא בחר לעזוב כי ראה שהמלחמה מגיעה, אחת מאחיותיו כבר עברה לאמריקה, אז הוא עזב וברח לבלגיה ומשם ללונדון, אחיו והוריו נהרגו בפולין, לא ידוע איך, אחת האחיות נהרגה כשנסתה לברוח עם ביתה, היא נהרגה ומישהו הציל את ביתה והגיעה לישראל וגדלה בארץ. התחתן בגיל 30.
אימו של סבתי מצד אמא, סבתא רבה שלי, מרים איטל, נולדה ב 1914 בליפצג שבגרמניה. היא השלישית מארבע אחיות. אביה היה סוחר פרוות והם עזבו לפולין לפני שפרצה המלחמה ואז ברחו/מצאו את דרכם ללונדון בתחילת המלחמה. היא גדלה בבית מאוד תרבותי, היתה לה אומנת/מטפלת והיו לה שיעורי מוזיקה ופסנתר ואפילו מורים פרטיים. כילדה היא היתה נוסעת לחופשות לכל מיני מקומות כגון: להרים, לים, טיולי אופניים וכו'... היא התחתנה בגיל 20.
אבא שלי, מייקל, נולד במאי 1963 בטורונטו שבקנדה להורים יוסף ואיטה רחל. הוא הבכור מתוך שלושה אחים, שלושתם נולדו וגדלו בטורונטו. הוא למד בתיכון "צ'אט" והמשיך ל"אוניבסיטת טורונטו" שם סיים תואר שני בהנדסת ביו-רפואי. בגיל 26 הוא התחתן ובגיל 30 נולד לו בנו הבכור. בגיל 30 עלה לארץ ובגיל 31 נולדה לו בת, אני, בגיל 33 נולדה לו עוד בת, ובגיל 37 נולד לו עוד בן. בטורונטו הוא עבד בחברת "IBM" וכשעלה לארץ עבד בחרת "וולקולטק" לעשר שנים, אחר כך הלחיט לעזוב את החברה הזאת ועבר ל"קומברס".
אח של אבי, דודי, אהרון גרשון, נולד בשנת 1965 בטורונטו. הוא למד בתיכון "ישיבת בני עקיבא אור חיים" והמשיך לאוניברסיטת "טורונטו" שם סיים תואר ברפואת שיניים. הוא התחתן בגיל 1990. בשנת 1994 נולד לו בנו הבכור, לאחר מכן בשנת 1998 נולד לו עוד בן, בשנת 2000 נולדה לו בת, ובשנת 2004 נולדה לו בתו הצעירה.
אחיו השני של אבי, דודי, דוד, נולד בשנת 1969 בטורונטו. הוא למד בתיכון "ישיבת בני עקיבא אור חיים" והמשיך לאוניברסיטת "קייס ווסטרן רזרב בקליבלנד" שם סיים תואר ברפואת שיניים. הוא התחתן בגיל1994. בשנת 1996 נולדה לו ביתו הבכורה, לאחר מכן בשנת1998 נולד לו עוד בן, בשנת 2001 נולדה לו בת, ובשנת 2004 נולד לו בנו הצעיר.
אימו של אבי, סבתי, נולדה בשנת 1937 בטורונטו להורים יעקב ואסתר, היא הצעירה מתוך ארבעה אחים (שלושה בנים). היא נולדה וגדלה בטורנוטו. היא למדה בתיכון "הרברד קליג'ט" והמשיכה לאוניברסיטה "טורונטו" שם סיימה תואר ראשון בחינוך והוראה ותואר ראשון באומנות. בשנת 1957 התחלה לעבוד כמורה ולאחר מכן היתה עקרת בית ואחרי כמה שנים בשנת 1975 עבדה במנהלת משרד. היא התחתנה בגיל 20.
אביו של אבי, סבי, יוסף, נולד בשנת 1934 בטורונטו להורים ישראל ושפרינצה, הוא הצעיר מתוך חמישה אחים (3 בנים 2 בנות). הוא נולד וגדל בטורונטו. הוא למד בתיכון "הרברד קליג'ט" ולאחר מכן המשיך ואוניברסיטה "טורונטו" שם סיים תואר ברפואת שיניים. בשנת 1958 כשהיה בן 35 התחיל לעבוד כרופא שיניים. הוא התחתן בגיל 23.
אביו של סבי מצד אבא, סבא רבה שלי, נולד בשנת 1898 היה שני מוך שלושה אחים. בפולין נפטר בשנת 1977 התחתן לא הלך לאוניברסיטה, היה מלמד בישיבה, הוא השתמש בתפילין רש"י ולא רבינו ת"ם עבר לטורונטו ב1923.
שפרינצה=תקווה, נולדה בשנת 1900 בפולין, היא היתה בת יחידה. נפטרה בשנת 1960, גידלה את ילדיה באירופה והיתה עקרת בית.
יעקב ברנהולץ נולד 1896 נפטר ב1978 היה איש מכירות בעסק משפחתי, העסק היה למוצרי בשר, היה רביעי מתוך עשרה אחים.
אסתר הייתה נולדה בשנת 1904 שניה מתוך ארבעה בנות. והיתה עקרת בית נפטרה בשנת 1972.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה